top of page
Search

שרלה גליקסברג

  • Writer: yechel weiss
    yechel weiss
  • Nov 15, 2015
  • 3 min read

מזה זמן אני מבחין בעבודותיה יוצאות הדופן של שרלה גליקסברג, עבודות צבעוניות גדולות מימדים משרות אופטימיות בלתי נלאית, עבודות מחוייכות, מצאת עצמי מול אישה יוצאת דופן מלאה אנרגיה

חיובית, מהר מאוד גיליתי כיצד אישיותה מגולמת היטב בתוך הציורים המרתקים בשלל צבעים וצורות כעין מבוך ונדבכים של שמחה ואופטימיות.

ביקשתי משרלה לספר על עצמה ופעילותה כציירת והנה הדברים:

שלושים עסקתי כעצמאית בתחום הקוסמטיקה. למדתי שבע שנים רפואה אלטרנטיבית, יוגה ואפילו יש לי תואר "מומחה" בשיאצו. בורכתי בזה שתמיד עשיתי מה שאהבתי ורציתי, ברגע שהפסקתי להנות -עברתי לדבר הבא.

פעילה חברתית מאז המאבק לשחרור גלעד שליט דרך המחאה החברתית, מלאת ביקורת על המתרחש במדינה ועל התאגידים השולטים בעולם, אוהבת את החיים, לטייל ולצחוק המון.

מאז ומתמיד רציתי לצייר ובכל נסיון "לא הצלחתי" רציתי לצייר מדורה ויצאה לי שמש, פשוט לא הצלחתי לצייר מה שרציתי, אז שפטתי את עצמי והפסקתי. פה ושם הייתי מנסה לחקות ציורים של אחרים ולא הייתי ממש מרוצה.. לפני כ5 שנים , ככה סתם בלי שום יומרות לקחתי נייר ועפרונות והתחלתי לקשקש להנאתי עד שבן זוגי ראה והתלהב ועודד להמשיך, ומכאן הכל הסטוריה :). אציין שלבן זוגי תרומה חשובה ביותר ליצירותי. ומאז לא הפסקתי לרגע. ברגע שהפסקתי לשפוט את עצמי ולהבין את המשפט-באומנות הכל בסדר והכל אפשר והכל מותר.

אני מציירת ללא תכנון מראש, הכל בא ב"שלוף" ככה על הרגע ועל המקום, מה שיוצא לי מהבטן. אני אישה שמחה מטבעי ואולי זה מובע דרך הצבעים הרבים. אני משתמשת בכל ציור כמעט בכל הצבעים. מקבלת המון הצעות להשתתף בתערוכות ולצערי כל תערוכה כרוכה בתשלום לא מועט ואני מסרבת. השתתפתי בתערוכה קבוצתית אחת בבית רובינשטיין בת"א. מצאתי שהתערוכה הכי טובה ואפקטיבית היא ברשת.

אין לי איזו אג'נדה של מוטיבים חוזרים ואולי זה מקום לניתוח אישיותי,פשוט זה מה שיוצא הכל ספונטני לגמרי בכל הפעמים שניסיתי לצייר על פי החלטה מראש-לא יצא לי ציור . אני מגיעה לבד או לנייר ללא תכנון בשום כיוון,פשוט מתחילה לקשקש ,ואז הדמיון ממשיך להוביל.. מה שנקרא "כיד הדמיון".

רבים שואלים אותי על הטכניקה ואני אפילו לא יודעת להסביר. מעולם לא למדתי אומנות או ציור ואני פשוט מציירת בטכניקה משלי. אחת האוצרות אמרה לי שהטכניקה שלי נקראת "saralism" שלי בלעדית :). אהבתי הגדולה היא הודו שבה ביקרתי 4 פעמים ובסוף החודש הזה נוסעת שוב. בטוחה שיש לי השראה מהצבעוניות ומהרבגוניות של הודו. אין לי תכנון להעביר מסר אך מסתבר שיוצא מסר של אופטימיות ושימחה. החיים הם כאן ועכשיו וחבל על כל רגע.. אני מציירת שני סוגי ציורים א- אקריליק על קנבס ב-עפרונות צבעוניים, צבעי מים וטושים אקוורליים על נייר. כפי שאמרתי אני מתחילה ציור בשרבוט וקישקוש עד לרגע שאני מתחברת אליו ואז אני במדיטציה מושלמת.. למדתי יוגה כמה שנים {היום אני מתרגלת ,אבל לא מספיק},והיוגה חיברה אותי להודו. במסעי הראשון נשביתי בקסמיה של המדינה המדהימה הזאת. אהבתי את העובדה שבהודו, כמו בציורי הכל אפשרי והכל מותר. הלבוש של הנשים בהודו העובדה שכל צבע יכול להתאים לכל צבע, כל הדתות מסתדרות בהודו נהדר זו לצד זו. האמת שבהודו אני מרגישה הכי טוב והכי בבית.. מוזר :). עירבוביה נהדרת של הכל. אני מרגישה שבורכתי לעת התבגרותי. מאמינה שכל דבר מגיע בזמן הנכון.. מזלי הגדול שיש לי את האופציה והיכולת לעסוק בציור באהבה ובהנאה גדולה כל כך. מהרגע שהתחלתי לצייר ועד לרגע זה תמיד יש ציור בהתהוות. בדיוק ברגע זה קיבלתי עוד תגובה על אחד הציורים שמסמלת את רוח התגובות " איזה שמח על הבוקר שלי וזה רק מוסיף אור וצבע" אני מעדיפה לא לתת שמות או כותרות לציורים ונותנת לכל אחד לפרש כרצונו.. אני מקבלת פרשנויות מדהימות מחברים.


 
 
 

Comments


דבר העורך

שלום,
מטרות הבלוג הוא לקשר בין אמנים פלסטיים בתחום הציור צילום ופיסול לבין אספנים, רוכשים, גלריות ומוזיאונים, בין אמנים לבין עצמם ליצירת שיח שיקדם את נושא האמנות בארץ.


בכתבות אנסה לחשוף חשיפת עומק אמנים מכל תחומי היצירה, נציג את עבודתם האמנותית.

 

בברכה

יחיאל וייס

 

 

כתבות אחרונות
Archive
Search By Tags
Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square
bottom of page